כנרת מושבה רקע

המושבה כנרת נוסדה בסוף שנת 1908 ע"י חברת יק"א – במסגרת גל ההתיישבות בגליל התחתון .

המיקום נקבע בין חצר כנרת בדרום לבין חוות טריידל בצפון .

סוברים כי המושבה נמצאת במקומה של העיר הקדומה צינברי , שהתקיימה בתקופת הבית השני

כעיר מבוצרת , ובתקופה הביזנטית התקיים בה ישוב יהודי .

כנרת הוקמה כמושבת איכרים שמנתה שמונה משקים ( בתי אב )  ונבנתה בצידו המערבי של רחוב המושבה (שצירו צפון דרום ) .

בעורף בתי המגורים שנבנו בדגם אחד מאבני בזלת , הוקמה חומה להגנה מפני גנבות ותקיפות .

בנוסף הוקמו שני מבני ציבור ( בני קומתיים כל אחד ) ששמשו למרפאה , בתי ספר , ומשרד

הפקידות .

במשך שנים ארוכות התקיימה כנרת המושבה כישוב קטן שלא היה בכוחו לספק שירותים

מינימאליים .

לפיכך , בתום מלחמת העולם השנייה הוקמה שכונת מגורים חדשה ( לא חקלאית ) מדרום לכביש

כנרת יבנאל .

בסוף שנת 1959 הוגדר תחום השפוט המוניציפאלי והוקמה מועצה מקומית שהתקיימה עד שנת

2004 .

משנות השבעים של המאה הקודמת כנרת גדלה ומתרחבת , נבנו ( ונבנות גם היום )  שכונות מגורים במורדות הר כנרת , ובתי מגורים נוספים בשכונות הקיימות .

למרות שמספר החקלאים בכנרת הצטמצם , האופי של הישוב עדיין כפרי חקלאי .

היום , כבכל ישוב חקלאי קהילתי גם פה קיימים מוסדות ושירותים המאפשרים איכות חיים טובה וחיי קהילה המתבטאים בקבלת חגים ואירועים שונים .

מוסדות ציבור:

משרדי הוועד המקומי.

חינוך גיל רך-גן ילדים ופעוטון.

חינוך בלתי פורמאלי-מתנ"ס-מועדון נוער.

בית כנסת.

ספרייה.

מרפאה.

מוזיאון.

אגודות מים.

עסקים:

מכולת,משתלה,חנות פרחים,בית אריזה,חנות תמרים ומוצריו.משרדים בעלי מקצועות חופשיים,חדרי אירוח.

מס' בתי אב – 195

מוֹשֶׁבֶת כִּנֶּרֶת היא כפר יהודי השוכן לחופה הדרום-מערבי של ימת הכנרת, בבקעת כנרות כ-185 מטר מתחת לפני הים, בצפון. הכפר ממוקם כ-6 ק"מ מדרום לטבריה במחוז הצפון, ישראל. שמו של היישוב נקרא על שמה של כנרת הקדומה. נהוג לכנות את הכפר (בשיבוש לשון) "מוֹשָׁבַת כִּנֶּרֶת" כדי להבדילו מקבוצת כנרת השוכנת לדרומו.

היסטוריה

היישוב נוסד כמושבה בשנת 1908 על ידי חברת יק"א לצד חוות כנרת שקמה כמה חודשים לפני כן, בראשיתו תושביו היו בעיקר איכרים מהמושבות הוותיקות בארץ, אולם במשך ארבע השנים שלאחר-מכן התחלפה מרבית האוכלוסייה בחלוצים צעירים מבני העלייה השנייה.

לאחר קום המדינה, המדיניות העקרונית של משרד הפנים הייתה שהמושבות ינוהלו על ידי רשויות מקומיות עצמאיות – מועצה מקומית או עירייה, ולא ייכּללו במועצה אזורית. על-פי מדיניות זו, הוקמה מועצה-מקומית בל' בחשוון תש"ך (7 בדצמבר 1959) ועד לשנת 2003 שטח השיפוט שלה השתרע על כ־7,000 דונם; המועצה פעלה לשימור אופיו הכפרי של המקום ולשחזור ושימור אתריו הקדומים. במסגרת איחוד רשויות מקומיות ב־2003, בוטלה המועצה המקומית והכפר צורף למועצה האזורית עמק הירדן. כיום היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי, כמו רוב היישובים הכפריים הישראליים.

היישוב כיום

בכניסה למושבה נמצא "רחוב המייסדים" ובו הבתים הראשונים הבנויים מאבן בזלת. בקצה הצפוני של הרחוב, מחוץ לגדר המושבה, ניצב בית משפחת טריידל, הגבוה משאר הבתים ברחוב, ועליו, על פי הפולקלור המקומי, כתב יעקב פיכמן את שירו אגדה (...ארמון רב תפארת). בבית אחר ברחוב זה נמצא "מוזיאון כנרת" הכולל את ארכיון המושבה ומוצגים מראשיתה.

צמוד למושבה נמצאת חוות כנרת, החווה החקלאית הראשונה אשר הוקמה ב-1908 על אדמת הקרן הקיימת לישראל ובכספי הסוכנות. בחווה נולד רעיון הקיבוץ, ומתוך כך הוקם משק הפועלות הראשון והוקמה חוות הלימוד לנערות בשם חוות העלמות שנועדה "למלא את החסרון בפועלות מנוסות המורגש בארץ... להקנות לצעירות ידיעה בכל מקצועות המשק שהאישה יכולה להתמחות בהן, כדי שתוכלנה לקבל עליהן הנהלת מטבחים לפועלים וסידורם, סידור קבוצות לגידול ירקות וליתר מקצועות המשק, שעל ידן תוכלנה לעבוד ולהתקיים הפועלות החדשות שנכנסות לארץ". מחצר כנרת יצאו גרעינים להגשים את רעיון הקיבוץ (דגניה א') והמושב. בה נוסד (1916) "המשביר" שהפך לרשת קמעונות לפועלים. בחווה חיו ופעלו ברל כצנלסון, אהרון דוד גורדון, חנה מייזל ובה עבדה וקיבלה את השראתה רחל המשוררת. המקום הוכרז אתר לאומי.

בשנים האחרונות משנה היישוב את פניו ואף שגם בני הדור השני והשלישי ממשיכים לעסוק בחקלאות (זית, תמר, מנגו, הדר ועוד) ירד חלקה של החקלאות ונתווספה ליישוב אוכלוסייה יוֹממת. בכוונתה של המושבה להמשיך את מגמת ההתרחבות.

בחוף המושבה פועל שבט צופי ים כנרת. השבט משתייך לתנועת הנוער צופי ים הארצית. הפעילות מתחלקת לשניים, החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובחלקה השני עוברים פעילות חינוכית חברתית וערכית. המדריכים הם החל מכתה ט' ועד י"ב, לאחר שעברו קורס הדרכה. המדריכים ממשיכים לעבור תכנים והעשרות, ובסיום הלימודים נפתחת בפניהם האפשרות לצאת לשנת שרות באחד משבטי צופי ים האחרים.

בשולי המושבה הוקמה ב-1975 אנדרטה לזכר סג"מ ארנון נול בן דגניה א' וסג"מ דודו אברמסון בן כנרת, נווט וטייס ששירתו בטייסת העמק, שטסו לחופשה ביום שישי 1.5.53 במטוס הרווארד שקיבלו. הם היו אמורים לנחות בבסיס רמת דוד ולהמשיך לביתם, אולם הם עברו קודם מעל למושבה כנרת, ביתו של אברמסון, ושם ביצעו אוירובטיקה בגובה נמוך. תוך כדי כך פגעה כנף המטוס בכבלי חשמל, המטוס התרסק ושניהם נהרגו.

מס' תושבים -  623 נכון למרץ 2016